תביעת רשלנות רפואית בשם יילוד שנולד עם מומים בגין הפרת חובת הגילוי

מאת: עו"ד אבי לוטן
בת"א (ירושלים) 8208/06 נ.ס ואח' נ' מכבי שירותי בריאות נטען לרשלנות רפואית מצד הנתבעת, המתבטאת ביילודו בעוולה של התובע, חרף מומים מהם סבל שלא אובחנו על ידי רופאי הנתבעת.

התובע נולד ביום 19.10.99 כשהוא סובל מחסר של צלע 12 משמאל, התפתחות לקויה של עצם הזרוע ואחת מעצמות האמה וחוסר של עצם אמה שנייה.

האם שהיתה בעת הריונה בת 34 טופלה במסגרת השירותים הרפואיים של הנתבעת. היא הגיעה למרפאתו של הרופא המטפל מטעם מכבי לראשונה בהיותה בשבוע 9 להיריון. בדף המעקב נרשם כי הופנתה לביצוע בדיקות דם להיריון ולבדיקת אולטרה סאונד (US) רוטינית. בכרטיס המעקב נרשם כי הוצע לה לבצע בדיקות גנטיות וכן בדיקת מי שפיר, בדיקות שלא בוצעו על ידה.

בשבוע ה-14 להיריון, בוצעה לתובעת בדיקת US. הבדיקה כללה מיקום שיליה וביומטריה עוברית אשר הייתה בתחום הנורמה לגיל ההיריון.

בהיותה בשבוע ה-16 להיריון, נשלחה האם על ידי הרופא המטפל לבדיקת US נוספת (וכן לביצוע בדיקת חלבון עוברי). בדיקת אולטרה סאונד זו בוצעה כשהאם הייתה בשבוע ה-21 להיריון ובמסגרתה בוצעה סקירת מערכות בסיסית. הבדיקה כללה מיקום שילייה, מספר כלי דם בחבל הטבור, כמות מי שפיר ותנועות עובר. כמו כן נמדדו קטרי הראש, הבטן, הירך והיחס בין הראש לבטן. כמו כן נבדקו קופסת הגולגולת, חדרי המוח, עמוד שדרה, 4 חללי לב, קיבה, איזור השרשת הטבור, כליות וכיס השתן. כל המדדים שנבדקו נמצאו תקינים ובתחום הנורמה לגיל ההיריון. בהערות נרשם כי "בדיקה זו אינה שוללת באופן מוחלט מומים בעובר".

בשבוע 33 להיריון, ביצעה התובעת בדיקת US נוספת. בבדיקה זו נבדקו מיקום השיליה ודרגת בשלותה, מי השפיר, המצג, הפרופיל הביופיסיקלי ומדדי הגדילה. הערכת המשקל הייתה תקינה ומתאימה לגיל ההיריון וכך גם יתר הפרמטרים שנבדקו. בהערות נרשם כי "לא בוצעה סקירת מערכות בבדיקה זו".

ביום 19.10.99 נולד התובע בניתוח קיסרי ואז נמצאו בו המומים שצוינו לעיל.

על פי עדויות המומחים קבע ביהמ"ש שבדיקת מערכות מורחבת משתרעת על איברים ומדדים שאינם נכללים בבדיקה הבסיסית, ומדובר בבדיקה שעשויה הייתה לספק לנשים סיכוי גדול יותר לגילוי מומים בעובר, שמטופלת סבירה הייתה עשויה להחליט על ביצועה. מכאן, קבע ביהמ"ש, על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה היה על רופאי הנתבעת ליידע את האם בדבר האפשרות לבצע בדיקת מערכות מורחבת, אף אם זו הייתה כרוכה בתשלום.

האם העידה במשפט שהרופא המטפל שביצע את מעקב ההיריון לא הסביר לה כי הבדיקה אליה הופנתה על ידו היא בדיקה בסיסית בלבד ולא יידע אותה בדבר האפשרות של ביצוע בדיקה מורחבת.

ביהמ"ש קבע שהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי יידעה את האם על האפשרות לבצע בדיקה של סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי, ועל ההבדלים שבין בדיקה זו לבין סקירת מערכות בסיסית. ביהמ"ש קבע שגם אין בידיעה כללית משום תחליף להסבר הניתן על ידי בעל מקצוע בדבר מהותה של בדיקה זו, ובדבר ההבדלים שבינה לבין הבדיקה הבסיסית, וודאי שאין בה כדי לפטור את הנתבעת מהחובה למסור מידע זה לאם.

ביהמ"ש קבע שאילו האם היתה מבקשת להפסיק את ההיריון במועד הבדיקות, הרי שבסבירות גבוהה בקשתה היתה נענית בחיוב על ידי הוועדה להפסקת היריון.

בעבר קבע ביהמ"ש העליון בנוגע להולדה בעוולה ש"זכותו של הקטין היא, שאם הוא נולד חי, חייו יהיו ללא מום שהוטל בו בהתרשלות רפואית ... אם הרופא התרשל, וכתוצאה מכך נולד קטין-בעל-מום, זכאי הוא לפיצויים כלפי הרופא, בין אם לולא הרשלנות היה נולד בריא, ובין אם לולא הרשלנות לא היה נולד כלל". לפיכך קבע ביהמ"ש שיש לקבוע כי לתובע עומדת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הנתבעת.

ביהמ"ש קבע לתובע נכות אורתופדית של כ50%, ונכות נפשית של 5%, וקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של כ – 1,500,000 ₪.