רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

מאת: עו"ד אבי לוטן
בעת המודרנית, הטכנולוגיה הצליחה להתגבר על מחלה הקיימת משחר הימים- עקרות, באמצעות טיפולי פוריות שעשויים להפוך אישה עקרה להרה. אולם, קיימים מצבים בהם טיפולים אלו כושלים וכשל זה עשוי להביא לגרורות נזקים אחרים בגוף (וגם לנפש). רצוי לדעת כי טיפולי פוריות אינם נחלת הכלל ובטרם התחלתכן טיפול מסוג זה רצוי להיוועץ ברופא.

במאמר זה אדון במקרה בו חל כשל בטיפול פוריות, כשלטענת התובעים הכשלים נבעו כתוצאה של רשלנות רפואית של המטפלים. בהמשך אסכם את ההלכה הנוהגת בביהמ''ש כיום.

נכון להיום קיימים שני סוגים של טיפולי פוריות:

הראשון- טיפול העוסק בהפריה תוך רחמית, ומיועד לפתור בעיות ביוץ של האישה או הפריה של הגבר בתוך הרחם. (non ivf). השני- טיפול המבוצע מחוץ לגוף האישה, היינו, שאיבת הביציות מתוך הרחם, הפרייתם באמצעות זרע, והשתלתם אחרי כן (ivf). לרוב, טיפולים אלו מבוצעים כאשר מתגלה פגם בחצוצרות או ממצאים מראים כי איכות הביצית אינה בסטנדרט המתבקש.

ראוי לציין כי כיום, בנוסף לשיטות טיפול אלו קייימים טיפולים אלטרנטיביים להגברת הפוריות המקובלים מאוד בעולם הרפואה, ורופאים ממליצים לנסות ולשלבם במקביל לטיפולים הקונבנציונליים.

כתוצאה מהטיפול עלולות להתפתח בעיות נוספות כגון התנפחותהשחלות, או דימומים וזיהומים הנגרמים כתוצאה מדקירה במהלך הטיפול. כמו כן, לידות פגים הינן אירוע שכיח יותר כאשר ההפריה היא תוצאה של טיפולי פוריות, כמוהן גם לידות מרובות ילדים (תאומים, שלישיות וכד'). אם כן, כאשר הסיכונים ידועים למטופל, נותרת השאלה מתי אפשר להכיר כי הנזקים נגרמו כתוצאה של רשלנות רפואית. למעשה, בדומה לכל תביעה בנושא רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הייתה חריגה של רף ההתנהגות הסביר המוטל על הרופא (הפרת חובה כלפי הלקוח), וכי הפרה זו היא שגרמה באופן ישיר לנזק הנגרם למטופל (קשר סיבתי). עובדות אלו ניתנות להוכחה באמצעות חוות דעת הנכתבת על ידי מומחה בנושא פוריות ומוגשת לביהמ''ש, בו הוא מתאר טיפול שאינו סביר מצידו של הרופא, וכיצד ההפרה היא זו שהביאה לנזק.

ניתן לתת לדוג' תביעה שהוגשה לבית המשפט בטענת התרשלות רפואית. אישה שעברה תהליכי הפריה חוץ גופית, במהלכן הושתלו 4 ביציות בגופה, אושפזה בשבוע החמישה עשר להריונה ובהמלצת רופאיה. במהלך האשפוז דוללו מספר העוברים לשניים. בעת שחרורה מביה''ח החלה האישה לדמם והעוברים שנותרו מושתלים, הופלו.

בני הזוג טענו בבית המשפט כי לא נתקבלה בנושא הסכמה מדעת לניתוח (לעניין זה ראו הסכמה מדעת), וזאת משום שלא הוצגו בפניהם הסיכונים האפשריים כתוצאה מהטיפול, וכן כי בית החולים וכן הרופא המבצע, לא טרחו לעדכן אותם בעובדת חוסר הנסיון שלהם בתחום הפריון.

בית המשפט היה בדעה אחת עם זו של התובעים ולכן השית על בית החולים פיצוי בגין רשלנותו על סך של 200,000 שקלים. עם זאת, רצוי לזכור כי לא כל טיפול פוריות כושל מעלה תביעה לפיצויים, שכן טיפולים אלו כוללים סיכוי אינהרנטיים של אי הצלחה.

יש להדגיש כי אין להניח מראש כי כשלון הליך של טיפול פוריות הינו "גזירת שמיים" וקיימים מקרי גבול נדירים במיוחד אשר בהם ביהמ''ש מכיר בפיצויים המגיעים לנפגע. על כן, מומלץ להיוועץ בעורך דין מנוסה ומקצועי שבידיו הכלים לשער באופן ריאלי את סיכויי ההצלחה של התיק.