רשלנות רפואית במתן תרופות

מאת: עו"ד אבי לוטן
בעולם המודרני שלנו, ניתן לזהות מגמתיות הולכת וגוברת, בהגשתן של תביעות העוסקות במתן טיפול תרופתי רשלני מצדו של הרופא המטפל. מדובר לדוג' במצבים בהם נרשמהע''י הרופא תרופה שהזיקה למטופל הן אם כתוצאה מאבחון שגוי או מכתב יד לא קריא, או מקרים בהם לא עמד המטפל על תופעות הלוואי המתלוות אל נטילת התרופה באופן מספק ואפילו התעלמות מסוכנת מאינטרקציה בין תרופתית. עוד ייחשבו כרשלנות רפואית גם אישור תרופות שבוצע ע''י משרד הבריאות וקופות החולים, אך נתקבל ללא חקירה מעמיקה ומספקת ובלי עמידה על איכויותיו של המוצר.

התדירות של מקרים אלו בישראל היא שכיחה למדי למרבה הצער. אם כן, טיפול רשלני כאמור לעיל הגורם לנזקים גופניים עשוי להעלות עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. ניטול לדוג' את המקרה של טיפול באלקטרוסין, תרופה המיועדת לטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס. לאחרונה הוגשה תביעת ענק ייצוגית על סך 4.5 מיליארד שקלים כנגד קופת החולים על ידי מטופלים שמצבם הדרדר כתוצאה משימוש בתרופה. לפי הטענות קופת חולים מכבי ידעה על שינוי הפורמולה של התרופה אך לא יידעה את החולים ובכל זאת אישרה וסיפקה את התרופה.

עם זאת, עילת התביעה ברשלנות אינה מוגבלת דווקא למקרים בהם נגרמו נזקים ישירים, אלא תתכן גם בסיטואציה בה הטיפול שנבחר הוא שגוי כשלעצמו.

אחת מעילות התביעה הנפוצות ביותר בתחום היא כאשר כתבו של הרופא אינו קריא. בעולם הממוחשב העכשוי, מרבית מהרופאים מספקים את הרישום התרופתי באופן מודפס. למרות זאת, ניתן למצוא רופאים מסורתיים הנאמנים לרישום בכתב יד. בחירה בכתיבה בכתב יד עשויה לגרום לבלבול לרוקח בעת מתן התרופה ולנזק מיותר לחולה שהיה עשוי להימנע. כמו כן, אפשרות זו חושפת את הרופא לאפשרות תביעה בגין רשלנות רפואית. לעיתים, רופאים משתדלים לציין במחשב את הטיפול התרופתי הנדרש- עובדה זו עשויה לסייע ולתמוך לרוקח להגיש את הטיפול הראוי למטופל.

כמו כן, הבלבול עשוי להיגרם בשל דמיון בשמות, בלוגו שמוטבע על האריזה או במראה חיצוני של אריזה המזכירה תרופה אחרת. באחד מהמקרים בחורה שהגיעה לביקור אצל רופאה מלווה באמה, והתלוננה על שיעול מטריד ומתמשך. הרופאה הפנתה לטיפול תרופתי של בריקלין אליקסיר אולם הרוקח הנפיק לה תרופה בשם סול בריקלין שהינה לשימוש חיצוני בלבד (בניגוד לאליקסיר שניטלת ע''י שתייה בדומה לסירופ שיעול). עקב כך, דופק המטופלת הואץ והיא סבלה מחום גבוה ולבסוף אף התאשפזה בגין תופעות אלו בבית החולים. לאחר ייעוץ עם עורך דין, היא הגישה תביעה כנגד הרוקחת בעילה של רשלנות רפואית ובית המשפט חייב את בית המרקחת לפצות אותה בתשלום על סך כ30 אלף שקלים.

תופעה נוספת הנכללת תחת מקרים נפוצים של רשלנות רפואית במתן תרופות הינה נפילה של טעות בגין עומס המוטל על הרופא. המערכת הרפואית הישראלית אינה מאפשרת חלוקת נטל עבודה שווה או שפוי בין הרופאים ורבים מהם עובדים שעות רבות באופן רציף ומקבלים כעשרות מטופלים מדי יום. עומס זה עשוי להשפיע ולגרום לטעויות מצערות. בתי המשפט נוטים שלו לקבל טענות הגנה של רופא המתבסס על תנאי עבודה מחפירים.

אסיים בכך- ייתכנו גם מצבים בהם ירשמו לחולים מסוימים תרופות על אף רגישותם למרכיבי התרופה או בלי התחשבות בתגובות בין תרופתיות. (למשל יש לקחת בחשבון כי מטופל הנמצא תחת השפעה של אספירין, מוגבלים ביכולתם להשתמש בתרופות אחרות לדוג, איבופרופן, בה משתמשים חולי אסתמה). כמו כן, כדי שרופא ייצא לידי חובה ולא ייתפס כרשלן, בטרם רישום התרופה עליו לבדוק את העבר הרפואי של המטופל.