בפגיעה בכבוד האדם ובזכות לאוטונומיה כראש נזק עצמאי בתביעות רשלנות רפואית

ההכרה בזכותו של אדם לאוטונומיה היא רכיב בסיסי בשיטת המשפט שלנו, כשיטת משפט של מדינה דמוקרטית. היא מהווה את אחד הביטויים המרכזיים לזכותו החוקתית של כל אדם בישראל לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, תשנ"ב – 1992.

לזכותו של אדם לכבוד ולאוטונומיה יש חשיבות רבה בסיטואציה של טיפול רפואי, המצוי בגרעין הקשה של זכותו של כל אדם לשלוט בחייו.

לטיפול הרפואי עשויה להיות השפעה ישירה, ולא פעם בלתי הפיכה, הן על אורך חייו והן על איכות חייו. בהתאם לכך, נגזרה מזכותו של אדם לאוטונומיה זכותו לקבל מידע על טיפול רפואי אותו קיבל בבית חולים.

פסיקת בתי המשפט, הדנה בתביעות בגין רשלנות רפואית, הכירה בכך כי החולה אינו אובייקט. החולה הוא הסובייקט הנושא בתוצאות הסיכון והסיכוי שנוטל הרופא בבוחרו בדרך הטיפול. על-כן עומדת לחולה זכות יסוד, הנובעת מן האוטונומיה של הפרט, להחליט מדעת, כלומר בידיעת העובדות הרלוואנטיות, אם להסכים לטיפול הרפואי המוצע לו.

כנגד זכות המטופל עומדת חובתו של הרופא המטפל למסור למטופל מידע בדבר הטיפול הרפואי שהוא מציע, לרבות אמצעי טיפול אלטרנטיביים והסיכונים והסיכויים הכרוכים בכל אחד מאמצעי הטיפול.

בפסק הדין המנחה בסוגייה זו בעניין ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ' בית החולים "כרמל" חיפה, נג(4) 526 הכיר בית המשפט העליון בזכות החולה לאוטונומיה כראש נזק עצמאי בר תביעה. זכותו של אדם לאוטונומיה הוגדרה כזכותו להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לכך.

בית המשפט קבע כי הפגיעה, שלא כדין, ברגשותיו של אדם כתוצאה מאי כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו, מהווה פגיעה ברווחתו של אותו אדם ובכבודו, והיא נכנסת לגדר הגדרת "נזק" האמורה.

יצוין, כי כי המדובר בראש נזק נפרד ועצמאי, אשר מטרתו לפצות את המטופל על הפגיעה ברגשותיו, פגיעה אשר נגרמה כתוצאה מכך שנמנע ממנו להחליט ולבחור באופן מושכל לעבור את הטיפול, זאת בשל העדר מתן מידע מתאים על-ידי הרופא המטפל.

הכרה בזכות לפיצוי עקב פגיעה בזכות לאוטונומיה במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית מעניקה הגנה למעמדו האוטונומי של החולה בתהליך קבלת ההחלטה ולזכותו לקבל מידע לצורך גיבוש עמדתו ביחס לביצוע טיפול רפואי. הגנה על זכויות ואינטרסים אלה אינה תלויה, בעיקרון, בפיצוי על הנזקים הממשיים שנגרמו על-ידי הטיפול הרפואי, המעניק הגנה לאינטרס בדבר שמירה על שלמות גופו של האדם.

כך לדוגמא גם אם לאדם לא נגרם נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי שקיבל, עדיין ייתכן ותעמוד לו עילת תביעה ברשלנות רפואית בגין הפגיעה בזכות לאוטונומיה במידה והרופא המטפל לא הציג בפניו את המידע הרלוואנטי.