לייעוץ ראשוני מיידי התקשר עכשיו
072-3201269
או מלא את הפרטים:

אבי לוטן - עורך דין לתביעות רשלנות רפואית. המשרד הוקם ב-1986 ומאז צבר ידע רב ומוניטין בתחום הנזיקין בכלל והרשלנות הרפואית בפרט. מאז הקמתו, הגיע המשרד להישגים עצומים תוך השפעה ישירה על ראשי הנזק המוכרים בפסיקה, קביעת תקדימים משפטיים חשובים ומעל לכל, השגת פיצויים גבוהים ומיטביים עבור הלקוחות.

אי יידוע מוקרנים נגד גזזת על הסיכון המוגבל לסבול מגידולים בעתיד

מאת: עו"ד אבי לוטן

בת"א (ירושלים) 8402/06 פ.ח חנה נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות הוגשה תביעת רשלנות רפואית בטענה כי משרד הבריאות התרשל בכך שלא הודיע לתובע כי קיים סיכון מוגבר לכך שתסבול מגידולים בעתיד עקב הקרנות שעברה בילדותה נגד מחלת הגזזת.

התובעת, ילידת 1.7.1944 עלתה ארצה מלבנון בשנת 1950, בהיותה בת 6. הצדדים אינם חלוקים, כי על-פי הוראת משרד הבריאות, קיבלה התובעת בילדותה הקרנות בראשה נגד מחלת הגזזת. כיום התובעת בת 64 ו-8 חודשים.

ביום 24.10.2005, בהיותה בת 61, איבדה התובעת את הכרתה בביתה והובהלה באמבולנס לבית החולים "שיבא" בתל השומר, שם אובחנה כסובלת מגידול בראשה שממדיו 28×72 מ"מ מסוג מנינגיומה דו-עורפית עם בצקת מוחית ניכרת דו-צדדית. לאור הידרדרות מצב הכרתה, נותחה התובעת בדחיפות עוד באותו הלילה, ניתוח במסגרתו הוסר חלק מהגידול.
לאחר הניתוח התובעת נבדקה מספר פעמים על-ידי נוירולוג ואובחנה כסובלת מהפרעה בשדה הראיה, לרבות הפרעה בתחושה בחלק החיצוני של הירך השמאלית. כיום, נותרה שארית גידול בראשה של התובעת.

במהלך הדיון הנתבעת הסכימה כי התרשלה כלפי התובעת בכך שלא יידעה אותה ולא התריעה בפניה על הקשר בין ההקרנות שקיבלה בילדותה נגד מחלת הגזזת לבין הסיכון המוגבר כי תסבול בעתיד מגידולים, כפי שאכן אירע. הצדדים אינם חלוקים, כי התובעת קיבלה טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת. בית המשפט ציין כי הצדדים גם אינם חלוקים בדבר הקשר הסיבתי בין הגידול שנתגלה בראשה של התובעת מסוג מנינגיומה לבין ההקרנות נגד מחלת הגזזת שקיבלה בילדותה.
לאור כך, קבע ביהמ"ש כי הגידול שנתגלה בראשה של התובעת מסוג מנינגיומה נגרם עקב הקרנות נגד מחלת הגזזת שקיבלה התובעת בילדותה.

בית המשפט קבע כי אלמלא התרשלות הנתבעת באי יידוע התובעת בדבר הסיכונים המוגברים להם היא חשופה בשל הקרנות נגד מחלת הגזזת שקיבלה בילדותה, היה הגידול בראשה מסוג מנינגיומה מאובחן בשלב מוקדם יותר.

התובעת סבלה במשך שנים רבות, עוד לפני אבחון הגידול, מכאבי ראש ומנשירת שיער הדרגתית ומתמשכת. בעדותה הוסיפה התובעת וטענה, כי בשנת 2000 החלה הידרדרות במצבה הרפואי שבאה לידי ביטוי בעייפות ובקשיי ריכוז אשר החמירה בשנת 2004 באופן משמעותי, החמרה שביטויה עייפות פיזית ונפשית.
ביהמ"ש קבע שברי כי בנסיבות אלה מידע בדבר הקשר בין ההקרנות שקיבלה התובעת בילדותה לסיכון המוגבר ללקות בגידולים עקב כך, היה מביא התובעת לבצע בדיקות הדמיה כאמור, ולו על חשבונה, שנים קודם לאבחון הגידול בראשה.

ביהמ"ש קבע שאילו היתה התובעת מבצעת בדיקות ההדמיה התקופתיות היה גידול המנינגיומה מאובחן בשלב מוקדם יותר. הוכח בפני ביהמ"ש שאילו היתה התובעת נבדקת בשנות ה-80' ואילך (במסגרת בדיקות תקופתיות), ניתן היה לאתר הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יותר. גילוי מוקדם של הגידול היה מונע או מקטין את הנזק שנגרם לתובעת.

בית המשפט ציין כי מסקנה זו מתחייבת גם מיישום דוקטרינת ה"נזק הראייתי". ה"נזק הראייתי" שנגרם לתובעת הינו בכך שהנתבעת מנעה מהתובעת לבצע הבדיקות הנדרשות בין באמצעות קופת החולים ובין באופן פרטי על חשבון התובעת, משלא הביאה לידיעת התובעת ולא התריעה בפניה על הקשר בין ההקרנות לסיכון המוגבר לגידולים בראשה. במצב דברים זה, מורנו דוקטרינת ה"נזק ראייתי", כי נטל השכנוע לגבי עובדות אשר לגביהן נגרם נזק ראייתי בשל רשלנות הנתבעת, עובר מן התובעת אל הנתבעת. קרי, ככל שקיימת מחלוקת לגבי עובדות אשר ניתן היה להוכיחן אלמלא התרשלות הנתבעת - הנזק הראייתי שגרמה - תקבענה העובדות כטענת התובעת, אלא אם תשכנע הנתבעת שהעובדות כטענתה.

כך גם ביחס לשאלה האם ניתן היה לגלות הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו נערכו לתובעת בדיקות הדמיה תקופתיות. משבדיקות כאמור לא בוצעו לתובעת על-ידי הנתבעת ולא ניתנה בידה האפשרות לעשות כן ולו באופן פרטי כבר בשנות ה-80' ואילך (בשל התרשלות הנתבעת כאמור), הועבר נטל השכנוע לנתבעת להוכיח כי לא ניתן היה לגלות הגידול בראשה של התובעת קודם לאבחון הגידול ביום 24.10.2005.

לפיכך, בית המשפט קבע כי אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות, ניתן היה לגלות הגידול בראשה בשלב מוקדם יותר, טרם הופעת הסימנים הקליניים.

ביהמ"ש קבע, בהתאם לחוות דעתו של מומחה התביעה, כי התובעת סובלת מנכות רפואית צמיתה בגין פגיעה בשדות הראיה כתוצאה מהגידול בראשה, בשיעור של 40%. כמו כן, קבע ביהמ"ש כי התובעת סובלת מנכות רפואית צמיתה בגין שינויים מבניים באונות העורפיות של המוח כתוצאה מלחץ הגידול ומכריתתו בניתוח (אנצפלופטיה) לרבות חולשת גפיים קלה, בשיעור של 30%. לפיכך, נכותה הרפואית הצמיתה המשוקללת של התובעת הינה בשיעור של 58%.

לאחר כל אלה, נדרש בית המשפט לשאלת הקשר הסיבתי, קרי: האם גילוי מוקדם של הגידול, אשר כאמור התאפשר אלמלא התרשלות הנתבעת, היה מונע או למצער מקטין את נכויותיה הרפואיות של התובעת בתחום הנוירולוגיה דלעיל?
ביהמ"ש הגיע לכלל מסקנה, לאחר בחינת חוות דעת המומחים הרפואיים ועדותם בבית המשפט, כי אבחון מוקדם של הגידול בראשה של התובעת היה מונע ולמצער מקטין נזקיה הן בהתייחס לנכותה הרפואית הצמיתה בגין הפגיעה בשדות הראיה והן בהתייחס לנכותה הנוירולוגית הנוספת בגין שינויים מבניים באונות העורפיות של המוח כתוצאה מלחץ הגידול ומכריתתו בניתוח (אנצפלופטיה).

לאור כל אלו, קביל בית המשפט את התביעה בגין רשלנות רפואית, וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בשל נזקיה, סכום מצטבר של 805,624 ₪.